Kosovo by Gili Haimovich

Kosovo by Gili Haimovich

679
0
SHARE

Poetesha nga Izraeli, znj. Gili Haimovich, Kosovës ia kushtoi një poezi të bukur.

Më poshtë poezia në Anglisht dhe Hebraisht

We all love you here Gili

Gili Haimovich

Kosovo

I don’t know how to know this land.
It’s not sensuality that it has
but some kind of cordiality that searches for ways to announce itself,
a certain warmth that wraps the cypresses in darker green
that can stand the shingles, the mosques, mulch and crimson wine.
The peppers are pale in comparison
we chew them as if they’re obvious next to the meat, cheese, roads.
There are moments in which we seem capable of enjoying everything.

I don’t know how to walk this land
paved in blood, so it’s said,
and yet never did I fall between the cavities of its cobblestones.
There was always someone who cared, sheltered.
“You see the school over there?” Adil says, pointing,
“there they gathered thousands of our people and tortured them.”
But you can turn your gaze to my grapevines
they are no less perfect than the ones in Tuscany, his smile –
stifled,
his back, before the Shah, is bowed, or perhaps bent.

גילי חיימוביץ’

קוסובו

אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ לָדַעַת אֶת הַאֶרֶץ הַזּוֹ.
זֹאת לֹא חוּשָׁנִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ
אֶלָּא אֵיזוֹ לְבָבִיּוּת שֶׁמְּחַפֶּשֶׂת אוֹפַנִּים לְהַתְרִיעַ עַל עַצְמָהּ,
אֵיזֶה חֹם שֶׁעוֹטֵף אֶת הַבְּרוֹשִׁים בְּיָרֹק כֵּהָה יוֹתֵר
שֶׁיָּכוֹל לָרְעָפִים, לַמִּסְגָּדִים, לַעֲזוּבָה וּלְיֵינוֹת הָאַרְגָּמָן.
הַפִּלְפְּלִים מַחֲוִירִים לְמוּלָם
כְּמוֹ מוּבָנִים מֵאֲלֵיהֶם אֲנַחְנוּ לוֹעֲסִים אֹתָם עִם בָּשָׂר, עִם גְּבִינָה, לְצֵידַי הַדְּרָכִים.
יֵשׁ רְגָעִים בָּהֶם נִרְאֶה שֶׁאֲנַחְנוּ מְסֻגָּלִים לֵהָנוֹת מִכָּל דָּבָר.

אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ לִצְעֹד אֶת הָאָרֶץ הַזּוֹ,
הַמְרֻצֶּפֶת דָּם, יֵשׁ אוֹמְרִים,
אֲבָל לֹא נָפַלְתִּי וְלוֹ פַּעַם בֵּין חֲרִירֵי אַבְנֵי מַרְצְפוֹתֶיהָ.
תָּמִיד הָיָה מִי שֶׁיִּדְאַג, שֶׁיַּחְסֶה.
“אַתְּ רוֹאָה אֶת בֵּית הַסֵּפֶר הַהוּא?” אוֹמֵר אַעְדִּיל וּמַצְבִּיעַ,
“שָׁם אָסְפוּ אֲלָפִים מֵאֲנָשֵׁינוּ וְעִנּוּ.”
אֲבָל אַתְּ יְכוֹלָה לְהָסֵב מַבָּטֵךְ שְׂמֹאלָה אֶל הַגְּפָנִים שֶׁלִּי
הֵן לֹא פָּחוֹת מֻשְׁלָמוֹת מֵאֵלּוּ בְּטוֹסְקָנָה, חִיּוּכוֹ –
כָּבוּשׁ,
גַּבּוֹ, אֶל מוּל הַשָּׁאָח בְּבֵית הַתְּפִלָּה, עַל סַף קִדָּה, כְּלוֹמַר כְּפִיפָה.

LEAVE A REPLY